6 נקודות אור סביבתיות ו-2 גלובוסים שחורים
היוזמות, הפעילים והמאבקים הסביבתיים של השנה, לצד קוקה קולה אחת וממשלה שמילאה פיה מים. אלו זוכי הגלובוס הירוק, והשחור, של אירגוני הגנת הסביבה לשנת 2009

אות הפעיל הסביבתי המתנדב. ארנון גורן. צילום: גילי סופר
אותות "הגלובוס הירוק" לשנת 2009 חולקו אמש (ה') בתל אביב, כחלק מאירועי שעת כדור הארץ במעמד השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן.
זו השנה השישית שהגלובוס הירוק מוענק על ידי אירגוני הסביבה למצטיינים שהובילו תהליכים של שינוי למען הסביבה בפעילות ציבורית, עסקית או התנדבותית. השנה נוספה קטגוריה חדשה של חינוך סביבתי, מתוך הכרה בחשיבות הנושא ובקפיצת הדרך שנעשתה בשנים האחרונות במערכת החינוך בתחום הסביבתי. בטקס הוכרז גם אות "הגלובוס השחור" – ציון לגנאי לגורם שפגע באופן מיוחד בסביבה.
הגלובוס השחור
ועדת הפרס החליטה להעניק את הגלובוס שחור לחברה המרכזית לייצור משקאות קלים, זכיינית קוקה קולה בישראל. החברה מחזיקה מניות בתאגיד איסוף מיכלי המשקה שתפקידו ליישם את חוק הפיקדון. מאז שהוקם ב-2004 לא עמד התאגיד ביעדי האיסוף שנקבעו לו ובכל שנה השיג היתר בדיעבד להורדת היעדים, ללא תשלום הקנס הקבוע בחוק. כתוצאה מפעילותו של התאגיד לא נאספו 600 מיליון מיכלי משקה ונמנעו כ-300 מיליון שקלים מקנסות שלא שולמו בעקבות ההפחתה בדיעבד.
בנימוקי הוועדה נכתב כי קוקה קולה מובילה יחד עם תאגיד הפיקדון, מהלך הפוגע במעמדו של חוק הפיקדון ומנסה להכשיל את המאמצים להכליל בחוק גם את בקבוקי המשקה בנפח של 1.5 ליטר.
גלובוס שחור נוסף הוענק לממשלת ישראל על החלטתה שלא לתקצב את תוכנית האב לחיסכון במים ובשל כך אחראית על אובדן של כ-400 מיליון מטרים מעוקבים, שהיו נחסכים לו אומצה התוכנית. מכיוון שהדבר לא נעשה נאלצת היום ישראל להמר על איכות מי השתייה שלה כתוצאה מירידה מתחת לקווים שחורים. ההחלטה מלמדת על חוסר חשיבה לטווח ארוך, הימנעות מהתמודדות עם ניהול הביקוש במקום עם ניהול ההיצע, ולקיחת סיכון בלתי מתקבל על הדעת בניהול משאבי הטבע והסביבה שלנו.
הישג סביבתי
האות על ההישג הסביבתי של השנה ניתן לפורום לקידום חוק אוויר נקי לישראל, שמאגד את האירגונים: אדם טבע ודין, "אזרחים למען סביבה בגליל", הקואליציה לבריאות הציבור, חיים וסביבה – ארגון הגג של ארגוני הסביבה, מגמה ירוקה, מרכז השל, עמותת הסביבה, "צלול" ו"תחבורה היום ומחר".
את החוק יזמה וניסחה עמותת "אדם טבע ודין", ועל מנת להפעיל לחץ ציבורי אפקטיבי, חברו מספר ארגונים והקימו את הפורום, שהצליח להביא לקבלתו של אחד החוקים החשובים בהיסטוריה הסביבתית של מדינת ישראל. הישג זה הושג באמצעות שיתוף פעולה של השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת ויושבי ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, וכעת המשימה שעומדת בפני הפורום היא להבטיח את יישומו המלא של החוק, בעיקר באמצעות הקצאה של משאבים ראויים ליישומו.
קיימות עירונית
האות על קיימות עירונית ניתן לעיריית דימונה, שהשיקה ב-2005 את פרוייקט "דימונה בת קיימא" והטמיעה עקרונות פיתוח בר קיימא בניהול העיר, במסגרתו נשלחו כ-450 עובדי עירייה ופעילים בקהילה להשתתף בקורסים והשתלמויות בנושא. העירייה זכתה בתקן ISO14000 לניהול סביבתי, והוקמה שכונה חדשה המשתלבת בסביבה המדברית הטבעית. כל מערכת החינוך, מגני הילדים ועד התיכון, משתתפת בתכנית משולבת לאיכות סביבה. בתכנון נמצאים הקמת יחידה סביבתית ותאגיד מים אזורי; פיתוח גינון מותאם לתנאי המדבר; מערך טיפול בפסולת ומיחזור המשלב מוקד תעסוקה למוגבלים ונגמלים; שבילי אופניים; תכנון קריית חינוך בדגש סביבתי ופיתוח פארק אקולוגי.
חינוך סביבתי
זו השנה הראשונה שהוענק אות גלובוס ירוק על חינוך סביבתי, והזוכה הראשון היה בית הספר האקולוגי ניסויי "אפק" בראש העין, שפרץ דרך בתחום החינוך הסביבתי. בית הספר שותף ל"רשת הירוקה" (פרוייקט משותף של מרכז השל ותכנית קרב) ומנהיג במשך יותר מעשור יוזמות בתחום החינוך לקיימות. מטרת החינוך הסביבתי ב"אפק" היא לחנך דור בעל מודעות אקולוגית, המגלה אחריות קהילתית ואישית לסביבתו, איכפתי למתרחש ומעורב בעשייה. הנושא הסביבתי נלמד כנושא בפני עצמו, ומשולב גם במקצועות הלימוד השונים כמו חשבון, עברית ולשון.
בבית הספר נבנתה שלולית חורף, ניטע בוסתן והוקמו גינה קהילתית, פינת חי ומתקני האכלה לחיות מהאזור. בית הספר מוביל גם פרוייקטים שונים בהם שימור נחלים וניקוים, איסוף מי גשמים, אימוץ אתר עתיקות סמוך, קידום המיחזור בעיר, שימוש מושכל במשאבי אנרגייה ומרכז להפצת ידע אקולוגי למוסדות חינוך ולקהילה "אפקולוגי".
אירגון מקומי
האות לאירגון מקומי ניתן לעמותת אחל"ה – איכות חיים לתושבי השרון, שמתנגדת לתוכנית הבניה במתחם תע"ש השרון, השוכן בין הרצליה, רמת השרון, הוד השרון ורעננה. העמותה שהוקמה על ידי תושבים מתנדבים, טוענת כי התוכנית מתעלמת מזיהומים כבדים בקרקע ובמים וגורמת למחסור בשטחים ירוקים. במאבק ציבורי ומשפטי שהיא מנהלת, החתימו מתנדבי העמותה אלפי תושבים על עצומה נגד התכנית וגייסה לעזרתה אירגוני הסביבה, חברי כנסת, ראשי עיריות ואת התקשורת.
יחד עם עמותת אדם טבע ודין הוגשה עתירה שהתקבלה על ידי בית המשפט, שהורה למדינה שלא לקדם את התכנית עד לאחר עריכת סקר קרקע מקיף למיפוי הזיהומים בשטחה, ולאחר שתתוקן לאור ממצאיו.
המגזר העסקי
בתחום המגזר העסקי הוענק האות לחברת מג'יק קרמיק המייצרת חסכמים, שעשויים לחסוך עד 70 אחוז מצריכת המים. החברה שיווקה בשנה האחרונה כרבע מיליון חסכמים בישראל. התקנת החסכמים מביאה, מעבר להשגת החיסכון במים, לצמצום בכמות השפכים המטופלים, ולחיסכון באנרגייה הנדרשת לחימום המים העודפים. החברה פועלת גם להגברת המודעות לחיסכון במים בקרב הציבור הרחב ובמיוחד ילדי בתי הספר. החסכמים מורכבים על ידי אנשים בעלי צרכים מיוחדים, כחלק מתפיסת עולם חברתית.
עובד ציבור
אות הגלובוס הירוק לעובד ציבור ניתן לוואלרי ברכיה, שעומדת שלושים שנה ויותר בחזית הפעילות הסביבתית בישראל. עוד בשנות ה-70 היתה ברכיה חברה בצוות ההקמה של "השירות לשמירת הסביבה" במשרד הפנים ומכהנת כיום כסמנכ"ל בכיר למדיניות ותכנון במשרד להגנת הסביבה.
פעיל סביבתי מתנדב
את אות פעיל הסביבה המתנדב קטף ארנון גורן ופרוייקט ה"אגנים ירוקים" שלו. גורן הוא מהנדס מים וביוב בוגר הטכניון, שהתמחה בהקמת מתקני טיהור שפכים קטנים, השתלם באנגליה בטיהור מים ב"אגנים ירוקים" והקים מספר מתקנים מסוג זה ברחבי הארץ. הוא פועל בהתנדבות לקידום תכנית להצלת מאגר מי התהום של גב ההר, הנמצא בסכנת זיהום עקב חדירת ביוב לא מטופל.
תרומה מיוחדת לסביבה
אות הוקרה על תרומה מיוחדת לסביבה ניתן לדיים שירלי פורטר, המקימה והרוח החיה מאחורי " ", שתומכת כ-15 שנים בקידום נושאי הסביבה והמחקר האקדמי בישראל ובתמיכה באירגוני הסביבה ובמאבקיהם, בעיקר סביב חופי תל אביב והרצליה והירקון. ב-1995 תרמה קרן פורטר להקמת המרכז ללימודי סביבה באוניברסיטת תל אביב, וחמש שנים מאוחר יותר תרמה להקמת בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר באוניברסיטה. פורטר חברה בחבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב ותומכת כיום בהקמת "הבניין הירוק" של בית הספר ללימודי הסביבה.
לדברי מנכ"לית חיים וסביבה, עו"ד אלונה שפר (קארו), מגוון הזוכים באותות הגלובוס הירוק מעיד על התחזקות השיח הציבורי והפעילות הסביבתית בכל המגזרים. "אירגוני הסביבה מצפים שהממשלה תפנים את חשיבותו הציבורית של הנושא הסביבתי ותציב אותו במקום גבוה בסדרי העדיפויות שלה".























בפסח ביקרנו בדימונה והתפעלנו מאוד מהעיר, כסביבה עירונית נקייה, מטופחת ומאירת עיניים. ככה זה כשיש ראש עיר שעושה למען הסביבה. ועוד על כך באתר שלי.
[...] אות של קיימות עירונית לעיירית דימונה, מדווח עיתון הסביבה, גם על זכייתה בתקן ISO 14000 לניהול סביבתי, וגם על כך שכל [...]