הסביבה

ימים ספורים של גשם יוצא דופן הצילו את עונת הגשמים השחונה, ואנחנו כבר לא ממש רחוקים משנה ממוצעת. עם זאת הכנרת תתחיל ככל הנראה את הקיץ מתחת לקו האדום. גם הביוב זורם לים. שירת הברבור של החורף

אלמלא מערכת הגשם שהפציעה ביומיים האחרונים של פברואר, מערכת שנמשכה לתוך חודש מרץ, היה זה פברואר ממוצע למדי. אך כמויות הגשם הגיעו לפי 1.5 עד פי 2.5 מהממוצע הרב-שנתי. כמחצית מכמויות הגשם של החודש ירדו ביומיים הראשונים של מערכת הגשם של הימים האחרונים, והפכו אותו לחודש גשום מהממוצע במידה ניכרת מצפון הארץ, ועד מערב הנגב. בדרום הארץ היו כמויות הגשם קרובות לממוצע.

זקני צפת בטח לא זוכרים, אבל עמוס פורת מהשירות המטאורלוגי דווקא כן. מהשוואה של כמויות הגשם שירדו בפברואר 2009 לאלה של 60 השנים האחרונות, מסביר פורת בסיכום החודשי של מזג האוויר שמפרסם השירות, עולה כי ב-20 השנים האחרונות היו שני מקרים בלבד בהם פברואר היה גשום יותר: ב-1992 וב-2003. "בתחנות במישור החוף המרכזי ובעמקי הצפון זהו פברואר השלישי הכי גשום, אולם בתחנות באזורים אחרים בארץ הדירוג של פברואר 2009 נמוך יותר".

על פי הסיכום, בהרי הצפון ירדו בחודש פברואר 280-200 מ"מ גשם שהם 220%-170% מהממוצע הרב שנתי לפברואר, באזור עמק החולה ובכנרת ירדו 220-150 מ"מ (240%-170% מהממוצע), ובמישור החוף ובהרי המרכז ירדו 200-150 מ"מ (200%-150%). באזור הכרמל ירדו בפברואר 280-220 מ"מ, ובעמק יזרעאל 200-150 מ"מ, כמויות שהן פי 2 עד פי 2.5 מהממוצע באזורים הללו.

ברוב אזורי הארץ כמות הגשם המצטברת מתחילת העונה עדיין קטנה מהממוצע הרב שנתי, מסביר הסיכום. בצפון הארץ כמויות הגשם המצטברות מתחילת העונה מגיעות ל-100%-85% מהממוצע, במישור החוף הן מגיעות ל-90%-80%, ואילו במישור החוף הדרומי, בהרי המרכז ובצפון הנגב כמויות הגשם המצטברות מתחילת העונה מגיעות רק ל-75%-60% מהממוצע הרב שנתי לתקופה המקבילה.

מפלס הכנרת

מפלס הכנרת זינק אף הוא פתאום בימים האחרונים. הבוקר (א') מסרה חברת מקורות כי מפלס הכנרת עלה בחודש פברואר ב-42 סנטימטרים, 20 מתוכם ביומיים האחרונים. זה לא מדוייק: דובר רשות המים, אורי שור, מוסר שעליית המפלס הרשמית של היום היא 21 סנטימטר, כך על פי רשות המים. בכל אופן, הבוקר עמד מפלס הכינרת על:  213.93-, שנמצא 93 סנטימטמטר מתחת לקן האדום, שהם 5.13 מטר מתחת לשיאה של הכנרת.

הביוב גולש

אחד הדברים שמפליאים את תושבי הארץ, הוא איך זה שעדיים לא לוכדים את מי הנגר לפני שהם מגיעים לים. תיאוריות קונסצפירציה היו בוואדי מסבירות שזה בכדי שאפשר יהיה להרוויח עוד 1.758 סנט או משהו לכל מ"ק של מים שמפעלי המים "מייצרים". אפשרות נוספת היא שלא כל כך רוצים לדעת מה הכל נשפך לים בימים האלה בהם הארץ נשטפת היטב. מן הידועות היא שימים של זרימות חזקות כל כך, הם הזדמנות מצויינת להיפטר מכל הזיהומים הללו שיורדים במים, שפכים לא מטופלים, בעגה המקצועית. רק אלהים יודע מה הכל נשפך בטעות או במכוון בחסות הזרימה, אבל מה שיודעים עליו הוא 200 אלף קוב של ביוב גולמי שזרמו לנחל איילון, לירקון, ומשם לים.

הביוב של של אור יהודה ויישובי בקעת אונו, מדווחת ב-ynet יעל עברי-דראל (ברוכה השבה), זורם שוב לנחלים ולים, באופן דומה להחריד לגלישת הביוב שהתרחשה בגשמים של לפני כשבוע וחצי. התקלה שהתגלתה עוד בערב הבחירות, עדיין מגולגלת מרשות אחת למשנהה. אביב לביא מסכם יפה במעריב: מישהו זיהם. ומי שזיהם – צריך לשלם, וביוקר.

מוריד הגשם

למרות הזיהום שגרמו בירקון ובכלל, הגשמים יוצאי הדופן של הימים האחרונים הם משהו לשמוח בו – עשרות מיליונים של מטרים מעוקבים של מים, שהם כאוויר לנשימה למשק המים הבזבזני והגרעוני של ישראל. אף כי יש המאמינים שהגשמים יורדים עלינו משמים בשל מידת הרחמים, הודעתה של מקורות ביקשה להדגיש את חלקו של האדם בהורדת הגשמים.

זריעת עננים, היא פעולה להגברת מטר ע”י פיזור חלקיקי חומר הנקרא יודיד הכסף (AgI), היוצר טיפות מים מיקרוסקופיות. בזכות ענני הגשם הרבים, ביצע הענף להגברת הגשם של 'מקורות', התקופה האחרונה שעות "זריעה" רבות ביותר להגברת הגשם. לדברי מנכ"ל חברת 'שחם מקורות ביצוע', שמעון חמו, בימעה החברה מתחילת נובמבר ועד היום כ-290 שעות טיסה לעומת כ-138 שעות בתקופה המקבילה אשתקד.  146 שעות מתוכם בוצעו בחודש פברואר לבדו, ובפרק הגשם האחרון ביצעה כ-46 שעות "זריעה" למטרת הגברת הגשם. "פעילות הזריעה תימשך כל עוד יתאימו תנאי מזג האוויר", מסר חמו.

על פי מקורות, הסטטיסטיקה מראה כי זריעת העננים מגבירה את הגשם בצפון הארץ בשיעור של כ-13% בממוצע רב-שנתי. גם אם הם לא עושים את זה בשביל הסביבה, נדמה כי למרות הכל הסביבה מרוויחה (לפחות הסביבה המיידית, בכיוון שמעניין איך זה משפיע על הגשם בהרי אדום ומואב, התשובות על כך בטח עוד יגיעו). "ממחקר הידרולוגי עולה שבעקבות כך מתווספים כל שנה כ-60 מיליון מטרים מעוקבים למשק המים, בעלות של כ-10 אגורות למטר קוב. עלות זו שוות ערך לכ-5% בלבד מעלות התפלת מי ים".