hydrosystems אגורה. מערכת מקוונת לשיתוף חפצים
יום ראשון, א' כסלו התשע"ה, 23 בנובמבר 2014
ט.ל. החברה לאיכות הסביבה wellos

בנייה ירוקה, המהות (או מהי בנייה ירוקה)

הבנייה הירוקה אינה צורה אלא מהות: בנייה חכמה, המביאה בחשבון גורמים רבים, ומביאה את המבנה לביצועים טובים יותר בתחום האקלימי, בעיקר בצריכת אנרגייה נמוכה שמצמצמת את הוצאות הדיירים. מיכל ויטל, מחלוצות התחום בישראל, מסבירה מהי בנייה ירוקה

בנייה ירוקה בבדינגטון. צילום: מיכל ויטל

שאר רוח. בנייה ירוקה בבדינגטון. צילום: מיכל ויטל

אין ספק שהאנושות מצויה כיום בתקופה מיוחדת המעמידה אותה בפני אתגרים גדולים, שהמשמעותי שבהם הוא עצירת אפקט החממה. עובדה זו מטילה עלינו אחריות לצמצם באורח ניכר, את פליטת גזי החממה לאטמוספרה, על מנת להציל את המערכות האקולוגיות מהרס מתמשך.

ומה לזה ולשאלות הנוגעות לענף הבנייה?! לכאורה אין קשר ישיר, אולם מחקרים מעמיקים ואובייקטיביים הנערכים שוב ושוב במרכזים אקדמיים מובילים בעולם, מוכיחים כי כ-50% מצריכת האנרגייה בעולם המערבי קשורות ישירות למבנים, הרבה יותר מאשר אלה שמקורן ברכבים ובתחבורה , למשל.

בכל תולדות האנושות

עיקר צריכת האנרגיה בתחום הבנייה הוא לצורך איקלום – כלומר, לחימום וקירור של מבנים, כאשר לכך מתווספת צריכה הנובעת מתהליכים נלווים, דוגמת שריפת חומרים לתעשיית הבנייה, שינוע והובלת חומרים וכיו"ב.

יש קשר בין בנייה לבין איכות הסביבה גם בנושאים של זיהום מים, אתרי פסולת, רעילות חומרים ועוד. באמצעות התחשבות בהיבטים אלה ככל האפשר, ניתן לשפר את איכות הבתים ולהשפיע משמעותית על זיהום האוויר ועל פליטת גזי חממה, כמו גם על פרמטרים אחרים הקשורים לאיכות סביבה. את מכלול השיפורים הללו אנו מכנים בנייה ירוקה.

בנייה ירוקה היא בנייה חכמה, המביאה בחשבון גורמים רבים, ומביאה את הבית לביצועים טובים יותר בתחום האקלימי, בעיקר בכל הכרוך בצריכת אנרגייה נמוכה יותר, שכמובן באה לידי ביטוי בצמצום ההוצאות השוטפות של הדיירים.

חשוב להדגיש כי בנייה ירוקה אינה תלוית סגנון מסוים, או ייעוד ספציפי של המבנים. אפשר לבנות בית מגורים ירוק בכפר כבית צמוד קרקע, או כמגדל מגורים בעיר, אפשר לבנות מבנים ירוקים לייעודי תעשייה ומסחר, כמבני קמפוסים גדולים או מבני ציבור, כמבנה מסורתי או מודרני – הבנייה הירוקה היא מהות  – ולא צורה.

בנייה מותאמת אקלימית ובנייה מחומרים מקומיים הייתה מובנת מאליה תמיד, בכל תולדות האנושות – החברות המסורתיות חיו בסביבה מוגבלת, והכירו אותה על בוריה. ציידים, לקטים וחקלאים בכל רחבי העולם ובכל התקופות, היו תלויים בטבע, בעונות השנה, בכמות המשקעים, בצמחייה המקומית ובעולם החי שסביבם. תלות זו לימדה אותם לזהות כל סימן ולהכיר כל היבט אקלימי – הם הכירו את משטר הרוחות, את מסלול השמש, את התפקוד של החומרים השונים. חומרים מקומיים, למשל, היו בבחינת מובן מאליו, וחומרים מיובאים היו בשימוש רק במבנים מפוארים מאד, כמו לדוגמה, הארזים שהובאו לבניית בית המקדש בירושלים.

החשיבה שנשתכחה

בעשורים האחרונים התרחשו שני תהליכים מקבילים, והם שגרמו לבתים להיות צרכני אנרגיה זללניים: הראשון הוא הסתמכות הולכת וגוברת על מערכות מיזוג וחימום מכניות, עד כדי כך שהן השכיחו מציבור המתכננים את החשיבה האקלימית הבסיסית. התהליך השני שהתרחש במקביל, הוא ממד הגודל והשטח: בתים הלכו וגדלו והשטח הבנוי למגורים לנפש בתרבויות המערב הינו גדול היום מאי-פעם. (36 מ"ר לנפש בעיר תל-אביב בשנת 2006).

בנייה לדורות הבאים. המודעות לנושא הבנייה הירוקה ולהתעניינות בו גוברת, אך בעוד באירופה ובארה"ב הופכים בניינים ירוקים לשגרתיים, בישראל הם עדיין נדירים. מה פרוש המושג בנייה ירוקה וכיצד ניצור עולם ירוק, אסתטי ומזהם פחות עבורנו ועבור הדורות הבאים?  למדריך לבנייה ירוקה>>

בנוסף, דיירי הבתים המרווחים הללו, כלומר אנחנו, חיים הרבה יותר בתוך הבית פנימה והרבה פחות בחצר ובסביבה המיידית, ומכאן נולדות דרישות שלא היו מנת חלקם של האדריכלים המסורתיים – אנו רוצים להיות בפנים ולהרגיש בחוץ, ואת הנוף והגינה אנו רוצים לחוות מבעד לחלון, ולאו דווקא מהספסל שתחת עץ התאנה שבחצר. בתים גדולים ומרובי חלונות – זוהי המילה האחרונה שרווחת בתכנון בעולם המערבי, בית החלומות הבלתי מעורער, שמעצם טיבו יהיה צרכן אנרגיה משמעותי.

בית שכזה אף מעמיד בפני האדריכל והמהנדס אתגרים תכנוניים מורכבים, ואם נוסיף לכך את חוסר המודעות להתחממות הגלובלית ולאחריות שלנו כמתכננים, נקל להבין מדוע וכיצד החשיבה האקלימית הלכה ונשכחה בעשורים האחרונים, עד כדי כך שגם בעולם האקדמיה התדלדלו הזמן והמשאבים המוקדשים לה.

עניין של איזון

כדי להעמיד דברים על דיוקם -  אין לראות בכך הטפה לחיים בתנאים קשים או בבתים סגורים, חשוכים ועלובים, ו/או קריאה לחסכון באנרגיה תוך כדי סבל מתמשך. נהפוך הוא, המטרה היא לחיות בבתים נוחים, יפים ונעימים, מוארים ומאווררים, אבל בצריכת אנרגיה נמוכה מזו המקובלת כיום. מטרה זו מוגדרת היום בעולם בכינוי ZERO ENERGY , שלעניינו כאן יתורגם ל"איזון אנרגטי". במושג זה מתכוונים לחישוב כוללני של צריכת האנרגיה של המבנה מהרגע בו נחצבה האבן הראשונה עבורו, דרך כל שנות המגורים הארוכות, ועד לתהליך הכליה של החומרים ממנו הוא עשוי. במערך חישובי זה כוללים גם אמצעים ליצור אנרגיה נקייה עבור המבנה, באם קיימים. סך כל שקלול הצריכה והייצור מהווה את מאזן האנרגיה, אותו אנו שואפים לאזן בספרה 0.

חשוב מאד שבתוך המבנה יתקיימו כל התנאים המתאימים כדי ליצור נוחות תרמית, והשגתה בהשקעת אנרגיה מינימאלית היא מטרת הבנייה האקלימית, שמהווה חלק מהבנייה הירוקה.

בתים נוחים, יפים ונעימים. השכונה הירוקה בשדה בוקר. צילום: גילי סופר

בתים נוחים, יפים ונעימים. השכונה הירוקה בשדה בוקר. צילום: גילי סופר

נוחות תרמית מושפעת ממספר גורמים:

  1. טמפרטורת האוויר בחלל הבנוי.
  2. עוצמת הקרינה הישירה והמוחזרת.
  3. לחות יחסית בחלל הבנוי.
  4. מהירות תנועת האוויר.
  5. רמת הפעילות הפיזית.
  6. רמת הבידוד של הבגדים.

השאיפה היא להגיע למצב בו בזמן מנוחה ובבגדי העונה, הטמפרטורה, הלחות היחסית ותנועת האוויר בחלל יאפשרו את קיומה של הנוחות התרמית הנ"ל. תחום הטמפרטורות הנחשבות לנוחות תרמית הוא 21ºC-19ºC בחורף, ו-25ºC-22 ºC בקיץ.

ויטל-ברון, משרד תכנון וייעוץ המתמחה בבנייה ירוקה

שתפו שתפו:
  • Facebook
  • Twitter
  • del.icio.us
  • Linkter
  • NewsVine
  • Reddit
  • LinkedIn
  • Netvibes
  • StumbleUpon
  • Technorati
  • Live
  • Google Bookmarks
פרסומת: מבצע אביבי לגולשי הסביבה – ערכת גידול ירקות לילדים

אודות הכותב

מיכל ויטל

מיכל ויטל היא מתכננת, מעצבת, מורה לפרמקלצ'ר ובעלת משרד תכנון ויעוץ המתמחה בבנייה ירוקה
ט.ל. החברה לאיכות הסביבה wellos

השארת תגובה

רוצים פרצוף משלכם? הרשמו כאן, הכניסו תמונה משלכם, וזו תופיע בתגובות כאן ובפורומים של האתר (וכן באתרים נוספים). להרשמה.

ט.ל. החברה לאיכות הסביבה wellos
Get Adobe Flash playerPlugin by wpburn.com wordpress themes