הבכיינים שמסבסדים את הגרמנים
המיליארדים שישלמו הישראלים למימון התעריף הסולארי יישלחו לחו"ל. ד"ר שחר דולב מזכיר כי הפתרון הוא התייעלות אנגטית: "היזמים ידעו על המכסות, וידעו שיגמרו בקרוב, ועתה משתמשים בשיטת הבכיינות"
טכנולוגיה בעייתית ולא יעילה. פאנלים סולאריים על גג תחנת דלק
לאחרונה קראנו בעיתונים כי נפל דבר בשוק האנרגייה בישראל – חברת חשמל עצרה את התקנות הקולטים הסולאריים בטכנולוגיה הפוטו-וולטאית (PV), ושוק שלם שהתבסס על התקנות אלה עצר בחריקת בלמים ומאיים לקרוס ולשלוח את העובדים הנמרצים אל לשכת האבטלה. אך האמת קצת שונה מהסיפור כפי שהצטייר בעתונים.
ראשית, הגוף שקובע את תעריפי החשמל בישראל הוא "הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל", שהוא הרגולטור של משק החשמל. הרשות הכריזה על "תעריף הזנה" במסגרתו יקבל מי שיתקין קולטים סולאריים על גגו על כל קוט"ש שהמערכת תייצר, כמעט פי 4 מהמחיר שאנו משלמים על קוט"ש שאנו קונים מחברת החשמל. הרעיון הוא שייצור סולארי הוא נקי מזיהומים, אך עדיין יקר, ועל מנת לתמרץ את השוק יש לתת סכום גבוה מאד לייצרנים, אשר יהפוך את ההשקעה לכדאית.
אך ברשות היו מודעים למחיר הגבוה אותו נשלם – כאשר יתמלאו כל מכסות הייצור הסולארי (כולל 300 מגווט של תחנות בינוניות שהוכרז בשבוע שעבר), ישולמו לייצרנים כמיליאד שקל כל שנה, במשך 20 שנים. מהיכן יגיע הכסף? מהכיס של כולנו. כל אחד מאיתנו ישלם בחשבון החשמל כמה שקלים יותר בכדי לממן את הייצור הסולארי. היות שהטכנולוגיה הזו כל כך יקרה, והצפי הוא כי בעתיד היא תוזל, החליטו (בשכל) ברשות להגביל כרגע את התעריף ל-50 מגהווט בלבד.
ברשות חישבו את התעריף כך שיתן רווח קטן לייזמים – בסופו של דבר אין היגיון בכך שכולנו נשלם בכדי לנפח את כיסי היזמים סתם כך. אך בעקבות המשבר הכלכלי נוצר עודף בייצור קולטים סולאריים והמחיר צנח, מה שהביא לגידול משמעותי ברווח הצפוי ליזמים הסולאריים בישראל. התוצאה היתה התסערות כללית על השוק הסולארי בארץ והמכסה, שהיתה אמורה להספיק לכעשור, נתמלאה בתוך קצת יותר משנה. חברת החשמל, שנותנת את האישור הטכני להתקנות ולכן עוקבת אחר סך ההתקנות, היתה רק זו שהודיעה שהמכסה התמלאה ולכן עליה יצא הקצף…
כעת נוצר מצב מבולבל – יזמים כבר החלו בפרוייקטים והזמינו רכיבים מחו"ל, אך לפתע נתבשרו שלא יקבלו את האישור המיוחל כי המכסה התמלאה. היזמים הפעילו לחץ גדול שהביא להגדלה מסויימת של המכסה לייצור בתעריף הישן, ויביא כנראה להרחבה נוספת של מכסות בתעריף נמוך במעט. בינתיים, בעיתונות ישנה התקפה רבתי, על חברת החשמל, ועל רשות החשמל, כיצד העזו לעצור כך במפתיע את השוק המתפתח הזה.
הכסף יוצא מישראל
ליצור תוכנית אב מסודרת. שחר דולב
על כך יש לומר שני דברים: ראשית, אף אחד לא הופתע באמת. היזמים ידעו על המכסות, וידעו על כך שהן נגמרות בקרוב. הם משתמשים בשיטת הבכיינות – קודם מתחילים לעבוד, אח"כ מתבכיינים. את הקופה הם יעשו, השאלה היחידה היא כמה לחץ ציבורי יצטרכו להפעיל כדי לקבל את הכסף. ובנוגע לשוק הפורח, הוא בעצם נמצא בסין ובגרמניה, בארצות שמייצרות את הקולטים. בישראל בסך הכל קם שוק של מתקינים. כך יוצא שהמיליארדים שישלמו הישראלים למימון התעריף הסולארי, בעצם ישלחו לחו"ל ורק חלק קטן ישאר בשוק הישראלי.
אם נסתכל על מצב משק האנרגיה בכללותו, הרי ששכרנו יוצא בהפסד. כולנו הולכים לשלם כסף רב, שחלקו הארי יועבר לחו"ל. השוק בישראל אינו בר קיימא ללא הסובסידיה, ובסופו של דבר תרומת הייצור של מתקני ה-PV למשק החשמל היא מזערית. לו היו משקיעים את הכספים הרבים בהתייעלות אנרגטית, למשל, ניתן היה לחסוך פי 10 ואף פי 20 מכמות החשמל שתיוצר על ידי המתקנים הפוטו-וולטאים.
המסקנה היא פשוטה – טוב עשתה רשות החשמל שהציבה מכסות לייצור החשמל בטכנולוגיה היקרה הזו. הבילבול סביב הסוגייה, והעובדה שאנו עומדים להשקיע מיליארדי דולארים בטכנולוגייה בעייתית ולא יעילה, מצביעים כולם על כך שיש ליצור תוכנית אב מסודרת להתייעלות אנרגתית ואנרגיות מתחדשות, במסגרתה ייבחנו הטכנולוגיות השונות, יושוו המחירים המגרעות והתועלות, ותיבחר דרך שתבטיח גם ייצור נקי של אנרגיה, גם חיסכון משמעותי, וגם מחיר סביר לאזרחים.
שחר שלום,
אני חושב מהכרותינו שלגבי רוב הדברים אנו רואים עין בעין.
אתה צודק בהחלט שייעול אנרגטי היה חוסך הרבה יותר זיהום, על כך שאין בישראל תכנית מסודרת לתמרוץ ייעול אנרגטי יש להלין על הרגולטור ולא על היזמים.
המצב של הסדרה חלקית כאשר היזמים פועלים בשוק שאין בו בהירות ואין בו שקיפות לגבי "היום שאחרי" הוא אינו תקין מביא לשימוש מניפולטיבי ועלול להביא לשחיתות.
הרשות לשרותים ציבוריים חשמל היתה חיבת לקבוע מה קורה ביום שאחרי, משלא עשתה כן פתחה את הפתח להפעלת לחצים.
הרי אין זה סביר לעודד את השוק להתקין מערכות סולאריות ביזמה פרטית ויום אחרי להגיד המכסה מלאה – לכו הביתה.
המצב הזה אינו קיים למיטב ידיעתי בשום מקום בעולם.
מפתיע שהתמרוץ למערכות תרמו-סולאריות שמקורן בישראל ויכולות להביא ליותר מקומות עבודה והשארת חלק גדול מהכסף בארץ נמוך משמעותית מהתמרוץ לערכות PV שמקורן בחו"ל בעיקר בסין.
והכתובת לזה היא שוב ברגולטור.
אני מייחל ליום שבו ימצא מנהיג ליד הגה המדיניות של תשתיות החשמל, יחליט שיש יעדים אופרטיביים ויפעל לקדמם במרץ תוך שקיפות והעדר משוא פנים.
יקודמו מהלכים של חיסכון אנרגטי, הפחתת פליטות, אנרגיה סולארית, אנרגית רוח, שימוש בפסולת וכל טכנולוגיה סביבתית, הסדרה של מערכת כללים פשוטה ושקופה לקבלת התרים, חובה בחוק לצמצום צריכת האנרגיה של כל המבנים החדשים וגם של חלק מהמבנים הקיימים.
אנו נראה הצלחה ברת קיימא בהפחתת הזיהום ההורג בתושבי המדינה רק בשילוב של דברים, אנרגיה סולארית לבדה לא תפתור את כל הבעיות, אף על פי כן יש לקיים מיידית את המכרז התקוע באשלים, לחלק רשיונות למערכות תרמו סולאריות בכל הגדלים שלא על גגות ולעודד המשך השימוש בגגות לחימום מים וגם לייצור חשמל באנרגית השמש וברוח במקומות המתאימים.
אריק
שחר – תודה על הארה מצויינת של הנושא! פתאום הדברים נראים ברורים…
שחר שלום רב
קראתי בעיון את הכתבה הנוגעת להתיעילות אנרגטית ואין כל ספק כי התיעלות כזו צריכה לבוא אך אין בה די
מעבר מייצור חשמל בדלק פוסילי חייב להצטמצם כולל גז
המערכות הפוטו וולטאיות הולכות ומשתכללות ולאורך שמן גם יהיומספיק יעילות כך שהסיבסוד יקטן
רע עשתה הרשות כשקבעה מכסה קטנה למערכות כאלה מכוון שככל שתיגדל המכסה יגדל הנסיון והמעבר לתחנות כוח סולאריות בהספקים גדולים של מעל מגה וואט יביא לחסכון בעלויות הקמת תינות כוח מזהמות שימוש בשטחים פתוחים שאינם מנוצלים היום מאגרי מים ומאגריפסולת יהפכו לתחנות כוח
גם מכוניות מיוצרות בחול האם אתה מציע כי נפסיק לרכוש מכוניות מכוון
שהכסף יוצא לחול ציוד תעשייתי כזה ואחר לא השתכנעתי מהנימוק שהעלת מלבד כמובן הצורך בהתיעלות
שלום צבי,
דבר ראשון, מכוניות אינן מסובסדות ב-300%, ולכן מדובר בשוק שונה לחלוטין.
בכל אופן, יש כאן מורכבות: מבחינה סביבתית עדיף למצות קודם כל את כל השטח על גגות באמצעות קולטי PV במערכות ביתיות קטנות. הבעיה היא שאלו הן היקרות ביותר ולכן ידרשו פרמייה יקרה לבעלי הגגות כדי שיתקינו את הקולטים.
הרבה יותר זול להקים שדות סולאריים גדולים, ולכן גם הפרמייה תהיה קטנה הרבה יותר, אך אלו יוקמו על שטחים פתוחים ולכן יש בצידם נזק סביבתי.
וכך נשאלות השאלות – האם לתת פרמייה גבוהה לקולטים הביתיים, כדי שכמה 'בעלי בתים' יוכלו לעשות קופה על חשבון הציבור, או לחכות לירידת המחירים בעוד מספר שנים ואז לתת פרמייה נמוכה יותר..?? ואולי לקדם את המערכות הגדולות שגוזלות שטחים פתוחים, אבל בעתיד יהיו קולטים יעילים יותר שיוכלו לתת יותר חשמל מאותו השטח..??
הרשות בחרה בדרך ביניים – לתת פרמייה כיום, אבל להגביל את ההתקנות. וכעת אפשר לראות שהפרמייה היתה גבוהה מידי וההגבלה מאפשרת לרשות לתקן את הפרמייה כדי להגיע לערכים סבירים.
מסכים עם כל מילה. חבל שאין עוד הרבה אנשים שרואים זאת כך.
לצערי רוב הציבור הולך אחרי סיסמאות ריקות מתוכן, ולא בוחן את הנושא לעומקו.
מקווה שמקבלי החלטות בגופים הממשלתיים הרלוונטיים יקראו את הכתבה שלך…